מאמר זה ידון בהיבטי החוק ובהיבטי המס הנוגעים לעניין הענקת שי לחגים לעובדים על ידי המעסיק.
מה ייחשב כשי לחגים?
לקראת החגים עולה לא פעם השאלה מהם היבטי המס (מס הכנסה ומע"מ) החלים על מתן שי לחגים לעובדים. בשנים האחרונות מעסיקים רבים נהגו להעניק שי לחגים בשווה כסף, לרוב באמצעות תלושי/ תווי קניה שונים, בקבוק יין וכו'.
האם הענקת שי לחג תותר בניכוי כהוצאה למעביד?
ככלל, מתנת שי לחגים המוענקת לעובד מהווה טובת הנאה אשר רואים אותה כהכנסה החייבת במס בידי העובד (לרבות בביטוח לאומי ומס בריאות). את שווי ההטבה ניתן לזקוף להכנסתו של העובד, אם בדרך של זקיפת "שווי מתנות", ואם בדרך של גילום ההטבה באופן חלקי או מלא על ידי המעביד. בהתאם לפקודת מס הכנסה, על מנת שההוצאה תותר בניכוי למעסיק, יש לזקוף לעובד את שווי המתנה כהכנסה לצרכי מס, מקום בו בחר המעביד לגלם את שווי ההטבה , הוא יהא זכאי להוצאה בגין עלות המתנה בתוספת המס המגולם.
מה היא שווי ההטבה?
כאשר המעסיק מעניק לעובד מתנה בשווה כסף כמו לדוגמא תלושי/ תווי קניה שונים, עולה השאלה מהו שוויה של המתנה הניתנת לעובד? האם שווי ההטבה יהא שווים הנקוב של התלושים או ששוויים יקבע על פי העלות למעסיק?
בהתאם לתקנות המשכורת נקבע, כי שווי ההטבה יהא לפי עלות או שווי שוק – הגבוה מבניהם.
יחד עם זאת, באם מדובר ברכישה מרוכזת של המעביד שקיבל בגין הרכישה הנחה מסחרית אין לכלול את ההפרש בין העלות למחיר ששולם בפועל בזקיפת השווי אצל העובד.
לסיכום, את שווי ההטבה שיש לזקוף להכנסתו של העובד בגין תלושי הקנייה ניתן לזקוף בגובה העלות למעביד ולא בהכרח בהתאם לערכם הנקוב של התלושים.
מע"מ בגין תלושים לחג?
מתנת חג בדרך של תווי שי אינה עסקה החייבת במע"מ שכן תלושי השי מהווים "מסמך סחיר" ועל כן מכירתם למעביד אינה חייבת במע"מ.
מאידך בעת מימוש תלושי השי בידי העובד ורכישת הטובין באמצעותם אצל העוסק שהנפיק אותם – יש לראות בעסקה כחייבת במע"מ.